 |
|
|
|
|
| לא בגלל
הכסף |
|
| מאת דן
בן-דוד |
|
|
המושג
"spin" נלמד היטב. מלאכת הטשטוש והעמעום על ידי בעלי עניין נהפכה
כאן לאמנות-על. במדינה שבה כבר אין עובדות אלא רק דעות פרטיות -
מה הפלא, שקובעי המדיניות אינם מרגישים חובה כלשהי לספק תשובות
רלוונטיות לבעיות אמיתיות כשאין כלל הסכמה מה אמיתי ומה לא? כך
פועלים גם בתחום החינוך.
שתי עובדות מרכזיות מאפיינות את
מערכת החינוך: האחת, מערכת החינוך היסודית וחטיבות הביניים
בישראל מספקות את החינוך הגרוע ביותר בעולם המערבי. והאחרת -
למערכת לא חסר כסף, בהשוואה למקובל במדינות אחרות.
רבים
הקשורים למערכת החינוך סבורים, כי ההידרדרות במערכת החינוך החלה
כתוצאה של הקיצוצים בתקציב המערכת. כלומר, לאחר שבשנת 2000 הצגתי
את תמונת המצב המלאה, בפעם הראשונה - כחבר בצוות בן-שחר - בפני
ראש הממשלה אהוד ברק וממשלתו.
אלא שהעובדות הן, שבשנות
ה-90 תקציב החינוך בישראל טרם קוצץ, ואף הוגדל בהתמדה, ובאותה
תקופה כבר הידרדרה ישראל למקום ה-39 מבין 53 מדינות שהשתתפו
במבחני TIMSS במתמטיקה ומדע לכיתה ח' (ממוצע של שני המבחנים בשתי
השנים 1995 ו-1999). ישראל ירדה אל מתחת למקומן של כל מדינות
המערב וגם מתחת למדינות כמו מלזיה, תאילנד ורומניה, המספקות לה
טקסטיל ועובדים זולים, עדיין.
ואם אין די ברמה הנמוכה,
פערי החינוך בתוך מדינת ישראל עצמה גדולים בהרבה מהפערים בכל
מדינות המערב, וגדולים מאלה שב-49 מדינות מתוך כל 53 המדינות
במדגם. תוצאות אלה אינן נובעות רק ממציאות של אוכלוסיות "חלשות",
כפי שסבורים רבים. התלמידים המצטיינים בישראל, אלה הנמצאים בחמשת
המאיונים העליונים, דורגו במקום ה-35 בלבד.
כל זה התרחש
בשנים של תקציבים גבוהים ביחס למצב במדינות שעברו את ישראל
בביצועיהן. יש לציין, כי נתונים אלה, למרות חומרתם, מציירים
תמונה ורודה יותר מהמציאות כי אין הם כוללים תלמידים הלומדים
במערכת החינוך החרדית.
הבנת הנקרא אצל ילדי כיתה ד'
נבדקה במבחני PIRLS בשנת 2001. ישראל דורגה במקום ה-23 מתוך 35
מדינות בשעה שפערי החינוך הציבו אותה מעל ל-30 מדינות אחרות.
גם במבחן PISA משנת 2002 לבני 15 היו התוצאות דומות.
הממוצע הישראלי בשלושת המקצועות - מתמטיקה, מדע והבנת הנקרא -
הציב את ישראל במקום ה-31 מתוך 41 מדינות. שוב, מתחת לכל מדינות
המערב ומתחת למדינות נוספות בעלות רמת חיים נמוכה בהרבה מהרמה
בישראל. ואם אין בכך די, פערי החינוך בישראל היו הגבוהים מבין כל
41 המדינות במדגם.
לאיכות החינוך, כפי שהיא נמדדת
במבחנים הבינלאומיים, השפעה ניכרת על רמת החיים ועל קצב צמיחתה.
ממצאים שפירסמו אריק הניושק ודניס קימקו ב-American Economic
Review, אחד מכתבי העת המובילים בכלכלה, מראים, שהעלאת רמת
החינוך הממוצעת בסטיית-תקן אחת מגדילה את קצב הצמיחה במדינה
בכ-1.5 נקודות האחוז. גם אם נניח, שהשיפור בצמיחה הוא רק מחצית
ממה שמצאו החוקרים, מדובר בתוספת שנתית לתמ"ג המתחילה בארבעה
מיליארדי שקלים וגדלה מדי שנה. בנוסף מצאו החוקרים, שגידול
בהוצאות החינוך אינו משפיע על הצמיחה.
במלים אחרות, הגיע
הזמן שמי שדורשים תוספת לתקציב החינוך יבחינו בין עובדות לדעות
ויפרטו מה בדיוק גורם בישראל לקשר הקטלני בין תוצאות נמוכות
להוצאות גבוהות.
הכותב הוא מרצה לכלכלה בחוג למדיניות
ציבורית באוניברסיטת תל אביב |
|
|
| |
