 |
|
|
|
|
| לא
רימינו |
|
| מאת רות
זוזובסקי |
|
| דירוג
ישראל במבחני המדעים הבינלאומיים לא שופר באמצעים
פסולים |
|
|
אם ד"ר דן
בן-דוד היה טורח לבקש ממני הבהרות אולי היה נמנע מלפרסם את
מאמרו, ששמו מסגיר את כוונתו: "שרת החינוך מעבירה שיעור ביושרה"
("הארץ", 23.12). טענותיו הגורפות, כאילו ישראל היטתה לטובתה את
תוצאות מבחני ה-TIMSS הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים, המבוססות על
מוצגים בדו"חות המחקר הבינלאומיים מ-1999 ומ-2003, מעידות שהוא
אינו בקי בשיטה ובמינוחים של הליך הדגימה.
הגוף המתכנן,
המדריך והמבצע את הדגימה של מחקרי TIMSS במדינות השונות הוא גוף
בעל מוניטין בינלאומיים הקרוי Statistics Canada. נוהלי הדגימה,
הטרמינולוגיה שלה וחישוב המשקלות שלה מתבצעים על ידו. כל הגריעות
של האוכלוסייה וביצוע הדגימה נעשו על ידו ובהתייעצות
עמנו.
חשוב להבהיר שמחקרי ה-IEA (הארגון הבינלאומי להערכת
הישגים לימודיים) ממוקדים בהערכת התוצרים של תוכניות הלימודים
ה"מיועדות" (הרשמיות) במדינות השונות והאוכלוסיות שצריכות להיכלל
במדגם הן של תלמידים ברמות הכיתה הרלוונטיות, הלומדים את תוכנית
הלימודים הרשמית.
עורכי המחקר מעודדים את המדינות לכלול
במידת האפשר את כל התלמידים ההולמים את ההגדרה הבינלאומית של
אוכלוסיית היעד ה"רצויה", אולם מודעים לכך שיכולות להיות סיבות
פוליטיות (למשל אזרחים דוברי רוסית בליטא), ארגוניות (תלמידים
שאינם לומדים תוכנית לימודים רשמית), או תפעוליות (בתי ספר
מרוחקים מאוד או קטנים מאוד) שבגללן כל מדינה מגדירה לעצמה את
אוכלוסיית היעד ה"רצויה" שלה ובלבד שהיא תכסה 90% מהאוכלוסייה
הרצויה לפי ההגדרה הבינלאומית. מדינות שלא עומדות בדרישה זו, כמו
ישראל, מצוינות בדו"ח הבינלאומי. גריעות מסוג זה אינן פוגמות
בדגימה אלא מכתיבות את הגדרת האוכלוסייה שהמחקר מייצג. בישראל
אוכלוסיית היעד הרצויה של מחקרי TIMSS היא כל תלמידי כיתה ח'
בחינוך הרגיל, שלומדים את תוכנית הלימודים הרשמית במלואה
(במתמטיקה ובמדעים).
מאוכלוסיית היעד הרצויה בכל מדינה
אפשר לגרוע 5% נוספים של תלמידים כאשר קובעים את מסגרת הדגימה
(רשימת בתי הספר שמהם מופק המדגם). בישראל היתה הלימה מלאה בין
האוכלוסייה הרצויה ומסגרת הדגימה, דהיינו אפשרות החריגה לא
נוצלה. טענת בן-דוד כאילו כל מדינה יכולה לגרוע עד 5% מה"מדגם"
מראה עד כמה הוא אינו בקי בטרמינולוגיה ובהליך הדגימה, שכן מדובר
על פער אפשרי של 5% בין אוכלוסיית המטרה הרצויה למסגרת
הדגימה.
האוכלוסיות שאינן מיוצגות במסגרת הדגימה הישראלית
הן: תלמידים בבתי ספר של החינוך המיוחד ובכיתות משולבות של
החינוך המיוחד בבתי ספר רגילים, תלמידים של החינוך החרדי (עצמאי)
ותלמידים ערבים הלומדים במזרח ירושלים, שלמדו את תוכנית הלימודים
הירדנית. בגריעה הזאת, שנעשית בדרך כלל ברמת בתי הספר, לא חל
שינוי בין 1999 ל-2003 במידת הייצוגיות של המדגם. למעשה, בשני
המועדים נגרעו ממסגרת הדגימה כל התלמידים במוסדות החינוך החרדיים
ברמת כיתה ח' ולכן המדגמים הם בני השוואה.
במלים אחרות,
ישראל לא "השמיטה" את החרדים כדי לחלץ את עצמה ממקומה הנמוך ולא
"הגדילה את שיעור ההשמטה ב-41%", כפי שבן-דוד מנסה לצייר באופן
דרמטי.
כדאי לציין שישראל פעלה, בניגוד להיגיון של טענת
ההשמטה, ושילבה את המגזר הערבי מ-1999 במבחנים הבינלאומיים, אף
ששילוב זה היה עשוי לפגוע בהישגיה.
לאחר שמוגדרת מסגרת
הדגימה, מופק המדגם ומתוך הכיתות שנדגמות יכולה להתבצע גריעה
נוספת המכונה Within Sample Exclusion, כאשר תלמידים מסוימים
מתוך הכיתות שנדגמו מוכרים כבלתי כשירים להיבחן על סמך אי ידיעת
שפה, לקויות מנטליות או ליקויי למידה מאובחנים. כאן נדרש ששיעור
זה יהיה נמוך ביותר. מספר התלמידים שנגרעו מסיבות אלו ייצג
ב-8.6% 2003 מהאוכלוסייה וב-1999 כ-8% ממנה. מכאן, שלא חל שינוי
של ממש בערך זה.
עניין אחר המחייב תגובה גובל ממש בהשמצה.
על סמך מה קובע בן-דוד, שישראל לא שלחה בקרי איכות מטעמה וכי לא
התקיימה בקרת איכות? בישראל התבצעה בדיקת איכות ב-15% מבתי הספר
על ידי בודקים רשמיים מטעם ה-IEA.
הפרופ' זוזובסקי היא
חוקרת במרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת
תל-אביב והמתאמת הארצית למחקר הבינלאומי השלישי
TIMSS-2003
|
|
|
| |
